אדם מכובד שותה יין. רצוי יין צרפתי, רצוי משנת בציר טובה,
משובח, אולי אפילו קברנה סובניון. בין שאר מרכיבי הענבים
שמתערבבים להם ביחד בחבית, נמצא גם תוצר מיוחד של התסיסה -
האלכוהול. אותו אלכוהול מהווה קצת פחות מארבעים אחוזים מהוודקה
תוצרת הארץ ששותה קבצן בפארק, לא רחוק מאותו מקום מפואר בו
שותה האדם המכובד יין. אין להם הרבה במשותף, לאדם המכובד
ולקבצן, מלבד אלכוהול על צורותיו השונות וקרבת דם מדרגה רחוקה.
אשתו של האדם המכובד, מכובדת אף היא, הולכת לפגוש את בעלה
במקום של האנשים המכובדים. בדרכה חולפת על פני הקבצן ושוקלת
לזרוק לו איזה מטבע. כשרואה את הבקבוק בידיו מחליטה שאין המעשה
חכם, כי אותו מטבע רק יקדם אותו בדרכו לבקבוק הוודקה הזולה
הבא. היא מתרחקת כשעל פניה הבעת זלזול מהולה ברחמים. היא מאד
מטופחת, מאופרת בהשקעה ולובשת בגדים יקרים ממעצבים שאותו קבצן
מסכן לא יודע לכתוב את שמם. לא שדבר זה יוצא דופן, הוא אינו
יודע לכתוב את שמו של אף אחד חוץ משל עצמו.

לקחתי עוד שלוק מהבקבוק וראיתי אותה מתקרבת מרחוק. היא הייתה
בשנות ה-30 לחייה, לבושה כמו שבחורות עשירות לבושות. היא הייתה
מאד יפה, עינייה הכחולות מיד שבו אותי. היה לה שיער צבוע
בלונדיני ואסוף בצורה אלגנטית. היא הלכה בקצב מהיר ומלא
ביטחון, עצרה לידי לחצי שנייה, הביטה בי ואז המשיכה לדרכה. סתם
ככה. לא הטריד אותה לרגע שנמצא מולה אדם שלא אכל כלום כבר יום
שלם, שנמצא מולה אדם שהתקווה שלו נמחצה כבר לפני שנים, אדם
שמסתכל עליה מבעד לזכוכית שמציגה לו את כל נפלאות החיים להם לא
יזכה לעולם. היא יותר מידי עסוקה, היא צריכה ללכת למקום של
העשירים, לאכול אוכל יקר וטעים ולדבר על פוליטיקה, או על כל
נושא אחר שיעניין אנשים שאינם גוועים ברעב. מעולם לא הרגשתי
כלכך הרבה זעם כלפי משהו שנראה כה יפה ותמים.

קבעת איתה ב-11:00 ועכשיו כבר כמעט חצות. היא אף פעם לא מאחרת.
היא לא עונה לסלולארי שקנית לה. המילה האחרונה בטכנולוגיה, אבל
אף פעם אין לו קליטה. אתה מחליט שזה כבר מוגזם. אתה מתנצל בפני
חבריך עבי הכרס ויוצא החוצה לחפש אותה. אתה הולך לכיוון ממנו
היא הייתה אמורה להגיע, אתה רואה את הפארק האפל שבדרך ומיד
מתחיל לדאוג. הלב שלך כבר פועם מהר בחזקה והשומנים העודפים לא
מקלים עליך, אתה מזיע וכל הבגדים המפוארים שלך נרטבים. אתה
הולך בקצב מהיר לפארק ומתחיל לחפש את אישתך. אתה מחפש ולא
מוצא, אתה לא יודע מה לעשות. פתאום אתה שומע קולות מוזרים מעבר
לכמה שיחים, אתה רץ לבדוק את העניין. מזיז לצדדים שיחים ועובר.
פתע אז, מתגלה לעיניך מחזה נוראי. אתה רואה את אותו קבצן מכוער
מעל אישתך החצי עירומה, כשהוא סותם לה את הפה עם היד. מה תעשה
עכשיו אדוני הנכבד?

לא האמנתי שזה קורה לי. הוא הטיח אותי על הריצפה, וקרע לי את
החולצה. ניסיתי לצרוח אבל הוא סתם לי את הפה. הוא שתק, לא אמר
מילה. רק בעיניים שלו ראיתי זעם נוראי. אני בקושי זוכרת איך
הוא נראה. רק בכיתי, לא הבנתי מה קורה שם. ניסיתי להזיז לו את
הידיים אבל זה לא עזר, רק גרם לו להכאיב לי יותר. אני לא יודעת
למה זה הגיע לי. כל חיי הייתי אדם טוב. שמעתי רעש מהמדרכה מעבר
לשיחים. ניסיתי לצעוק, אבל הוא חסם לי את הפה. ואז, מבין
השיחים, ראיתי אותו מגיח: את בעלי, אהובי ויקירי. הוא בא להציל
אותי, להושיע אותי מידיו של הקבצן חסר ההשכלה הנוראי הזה.
מעולם לא הרגשתי כלכך הרבה תקווה כמו באותו רגע.

להלן הסבר קצר על הקשר בין שומן עודף והתקפי לב: לאדם אשר סובל
ממשקל עודף, יש אחוז גבוה של שומן בגופו. לא גבוה כמו אחוז
האלכוהול בוודקה תוצרת ארץ, או כמו אחוז העוני בארץ, אבל בכל
זאת, גבוה. אותו שומן, עלול לחסום את אחד העורקים אשר מוליכים
דם ללב. אותו שומן שאנשים מכובדים אוגרים לעצמם במשך שנים של
אכילת לובסטרים וקוויארים, אותו שומן שהם מנסים לשרוף בחדרי
הכושר היוקרתיים, אך ללא הועיל. אותו שומן שמבשר להם שהם אכלו
יותר ממה שגופם דרש מהם לארוחה, ועל כן הם זוכים בבונוס של קפל
נוסף בבטן, סנטימטר נוסף להיקף, קילוגרם נוסף למסה או עורק
נוסף שנחסם. המסקנה הברורה היא, שלאנשים אשר סובלים ממשקל עודף
יש סיכוי גבוה יותר ללקות בהתקף לב.

אתה מבחין באדם שמן בתוך השיחים, מסתכל עליך ונדהם. הוא נראה
כאילו עומד להתנפל עליך. אתה מיד יורד מהגברת המכובדת ומתכונן
לכך שהשור ינסה לנגח אותך ואז, במקום לרוץ אליך, הוא פשוט נופל
על הריצפה ומתחיל לפרפר. אתה מתקרב ומסתכל עליו, אתה לא מבין
מה קורה לו. אתה מסתכל בתדהמה ופתאום אתה נחנק. הגברת המכובדת
קופצת עליך מאחורה. אתה מיד מעיף אותה ממך על הריצפה ובועט בה.
היא מנסה לקום. אתה מרים מהריצפה את הבקבוק הריק של הוודקה.
האישה הנכבדת והאופנתית אחוזת אמוק, מסתכלת עליך במבט מטורף.
רצה לכיוונך. אתה מנפץ לה על הראש את הבקבוק של הוודקה תוצרת
ארץ. היא נופלת על בעלה ומאבדת הכרה. אתה מתכופף אל שניהם,
לוקח מהם את כל דברי הערך שנמצאים עליהם ובורח מהמקום. וודקה
תוצרת ארץ, הקנייה הכי חכמה שעשית.