רציתי להשיג לך את התפוח המושלם!
אחד כזה שיש לו צבע אדום זוהר ומדהים.
אחד שלפיו יודעים מהיא מהותה של המילה עגול.
אחד שאפילו כתם שחור ליד הענף אין לו,
כי ככה את מושלמת ללא פגם.

שעות ישבתי ליד דוכן התפוחים,
אבל כלום, לחינם,
לכולם היה פגם פה ושם.
לאחד היתה שריטה,
אחד היה צהוב עדיין,
אחד בכלל היה בו סימני נגיסה,
ואחד נראה כמו עגבניה.
אין מושלם!

אז ישבתי שם וחיכיתי שיביאו עוד תפוחים,
דמיינתי איך תנגסי בתפוח כשאביא לך אותו.
שפתיים בשרניות ואדומות פתוחות לרווחה.
שינים לבנות מבצבצות מתחת לשפתיים, ממש לשבריר שניה.
ואז נגיסה מושלמת שתיצור חור מושלם,
כזה שרואים רק פעם בחיים.

כל כך רציתי להביא לך אותו,
את התפוח האחד הזה,
האחד המיוחד הזה,
שיספק אותך כל כך, שאולי אפילו אם יאיר לי המזל,
אולי תצ'פרי אותי באיזו נשיקה.

אז ישבתי שם, וחיכיתי שיגיעו התפוחים,
וכשהגיעו חיפשתי שם, אבל
גם שם כלום, לכולם פגמים.
והמשכתי לחכות ולחפש.
עשיתי את זה עד שהמוכר הלך הביתה,
וכלום, ולמרות שהלכתי משם בידיים ריקות,
עדיין הרגשתי טוב, כי עדיין אחזה בי התקווה
שמחר, מחר בטוח אני אמצא אותו,
ואביא לך אותו ותתני לי נשיקה.
אז מחר, תחכי רק עד מחר.