ארבל הכרמלי / בטעם הדבש |
טבלנו התפוח בדבש,
הגשנו אל פינו תוך ברכה
אך את היית זו שבמחשבה.
חשבתי לנשק שפתייך,
לינוק צוף נשיקותייך,
להביט שוב בעינייך
המצטעפות לקראת עינוגייך.
נגסתי בתפוח ודמיינתי אותך
מתנפצת בטירוף מגופי שעלייך,
טועם מן היקר שאת מעניקה
ומתענג מנקטר האלילה.
טבלתי אצבעי בצלוחית הדבש
ודמיינתי כבר את סיורי החדש -
עמוק בגופך הבלתי-נשכח
גם בעת טעימת חג של תפוח בדבש.
16/09/04 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|