|
בסעודת חג בחיק המשפחה
טבלנו התפוח בדבש,
הגשנו אל פינו תוך ברכה
אך את היית זו שבמחשבה.
חשבתי לנשק שפתייך,
לינוק צוף נשיקותייך,
להביט שוב בעינייך
המצטעפות לקראת עינוגייך.
נגסתי בתפוח ודמיינתי אותך
מתנפצת בטירוף מגופי שעלייך,
טועם מן היקר שאת מעניקה
ומתענג מנקטר האלילה.
טבלתי אצבעי בצלוחית הדבש
ודמיינתי כבר את סיורי החדש -
עמוק בגופך הבלתי-נשכח
גם בעת טעימת חג של תפוח בדבש.
16/09/04 © |
|
|
אמש אנוכי ואחד
מלקוחותיי
הנאמנים בגן
החשמל עסקנו
בפעילות
שהצניעות יפה
לה.
באיזשהו שלב
אמרתי לו, "טוב,
תשמע, אולי תצא
כבר?"
אז הוא אמר "אבל
אי אפשר לצאת,
אנחנו במבצע של
בזק."
פתאום נזכרתי
למה אני שונא
אותם כל כך.
אפרוח ורוד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.