יעל אוחנה / חסר |
נשמע הקול כמהדהד בכיתה
אך יותר מכך, בחדרי הלב.
ואתה שי, לא תגיע עוד כלל
אתה שי, חלל.
בוקר, מבקשת לצאת, שיחה חשובה
שתי דקות,
אני בוכה,
נכנסת לכיתה שמשמאל
על הקיר כתוב שי בגדול.
משוחחת לראות מה נשמע
באותה עת תולשת מהקיר, והנה חתיכה חסרה,
שי לא שלם, יש בו פגע,
איך הכל מתחבר,
למרות...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|