נתן רץ מספיק מהר הפעם, רק כדי לראות אותה בפעם האחרונה שהיא
עוברת שם. משום מה התפספס לו והוא לא זכה לרגע.
הוא באמת ייחל וקיווה שיספיק וכעת הוא מרגיש אכזבה גדולה, אך
לא מעצמו- ממנה, ומאיך שהיא תופסת את העולם באדישות.
שרונה הייתה מסוג האנשים המסודרים, היא הייתה מתטפחת כל היום
ובכל זאת ניחנו בה ניצוצות של עניין.
נתן ראה בה כמסתור ולכן החליט שהוא מוכרח לגשת- לגלות.
הוא הצית סיגריה מהסוג המעופש והחל לעשן באובססיביות ובהתמסרות
טוטאלית, זה כאב מהצד אבל התאים מבפנים.
עכשיו, כשהוא הבין שפספס את ההזדמנות של למצוא את שרונה ולגלות
"עולם ומלואו" תעה מעט במחשבותיו והחל פסימי.
הוא עלה לעומר, נכנס לשירותים. השתין-ניער והלך למטבח. נוגס
בפיתה עם הקוט'ג והעגבניה שעמדה במטבח.
עומר פקח את עיניו ולא אמר דבר לנתן שנראה מעט תשוש.
וככה הם ישבו בסלון ארוכות, לא הוציאו מילה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.