כשאגדל, אני רוצה להיות....
סיגריה!
להבעיר עצמי בגאון
עם כל שאיפה.
לשרוף את הנייר העוטף אותי
כל הדרך - עד הפילטר,
מסננת האפשרויות הבלתי-מוגבלות
הטמונות בסופי.
את האויר אפספס בגוון ייחודי
לא שחור - לא לבן,
ואפיץ לכל עבר שמעי ודברי:
אני כאן,
עוד מעט ואלך.
ובטרם תלחך הבערה את קיצי
אמלא את הרוח בעשן
המביא עימו סכנה.
לא קלים יהיו חיי,
קטלניים לכל הסובב אותי
ובמיוחד לאחד המתמסר לי,
יונק מקצי את הטוב המועט
המכלה את עצמו,
ומכלה את עצמו גם הוא.
בהנאה.
אני אהיה השולטת, המלכה
כבול למרותי יתענג הוא עד תום,
מתוך מחשבה כי הוא המנצל,
המוביל את דרכי.
אותי הוא מדליק ואותי יכבה,
אך אני - את חותמי אתיר בעולם:
אהיה האש,
השרידה
והמוות.
וכאשר אשק למאפרה אדע
כי רק לאחר מחיקת ילדותי האנושית,
המכורה לעלום כמצופה סוכר,
במשיחת גפרור,
יכלתי לחיות
באמת.