יעלי בודשר / כיסופים |
ותעמוד
על מפתן
דלתי
כמו גלי חלב
בקפה של בוקר
אני אהיה שם.
סוערת ומעגלית
כמו משיחות מכחול
בציור של ואן גוך
(ואתה בכלל שונא אמנות)
העיניים התועות שלך
יחפשו אחר מבט
מוכר,
אהוב.
(אתה ילד בן שבע שהלך לאיבוד בקניון).
והגעגוע,
אח, הגעגוע.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|