נטע הייז / בקרקס |
זה מה שאני עושה.
אני יודעת להגיד את המילים התמירות
בדיוק כשצריך
ובעצם גם כשלא כל כך.
אני עושה פאוזה בכתיבה
וחושבת על מטאפורה טובה.
אם יש לי נשמה,
היא צפה במים עכורים.
אני מעדיפה לחשוב על משפט יפה
מאשר להקיא אותה.
אני מלהטטת במילים,
זורקת אותן לכל הכיוונים באוהל הקרקס
ותופסת אותן ביד אומן.
אני יודעת להגיד שרגשותיי אמביוולנטיים,
אך להגיד "אני א ו ה ב ת אותך",
איני יודעת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|