|
"ובדמם השחר יעלה" (לאה גולדברג)
השמש אז עלתה מעל
מרק סמיך של דם
הצהיבה את כל החלל
עד שהבחילה את הבוקר
וכאילו כף טבח כבדה
בחשה בתוך עיסת הגוף
השמש שאפה עלתה
עד אד עלה מקור של נוחם
ואת סופנו לא נדע
כי פצע מפציעה חמה
נלוק פצענו עד רדתה
וננחם בקור הערב |
|
|
"אתמול אכלתי
במסעדה מכסיקנית
ואני עדיין לא
מעכל את זה.."
צ'ילי טרמינלי
מבקר המסעדות של
הבמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.