בחורה יפה, היא יושבת לה יפה על הבר, היא יפה יפה מחייכת לכל
מכר שעובר בסביבה, זהו פאב כזה של קבועים ויש הרבה מכרים.
היא מסתכלת לה אנה ואנה מחפשת איזה פרצוף מעניין, איזו נקודה
בה לבהות, החבר שלה יושב לידה ומפלרטט עם הברמנית והיא מצידה
חייכנית ומשתפת פעולה בין בירה לבירה.
אם היא הייתה חושבת היא הייתה חושבת על כך שמשעמם, שמשעמם לה,
מהעולם הזה ומהפאב ה"קבוע" הזה ומהלילות הבודדים עם אנשים חסרי
פנים.
נמאס לה כבר מהחיים הבנאלים האלו, מהיום יום, מהשיגרה הזו
שמקהה אותה עד כדי אובדן חושים.
אם היא הייתה חושבת היא הייתה חושבת שהגיע הזמן ללכת, מהפאב
הזה ומהחבר המשעמם הזה ומהחיים האלו, שאולי הגיע הזמן לשינוי,
למשהו שונה לגמרי, למישהו שיבוא וירים אותה מכל הטירוף הזה.
אם היא הייתה חושבת, אבל היא לא.
במקום היא מחייכת לעוברים ושבים וצוללת לעוד ערב מייגע.
הם מתקפלים כבר והולכים לדירה, הם גרים ברחוב צדדי ביפו ממש
צמוד לפאב הקבוע.
הם עולים שלוש קמות ומוקפצים בדרך מחתולת רחוב תועה, הוא פותח
את הדלת והיא כבר מרגישה את העייפות, היא עייפה מלהגיד כן כל
הזמן לדברים שהיא לא רוצה ולהגיד לא לדברים שהיא כל כך רוצה.
היא עייפה מללכת לישון איתו כל ערב, היא עייפה מלהתמודד עם
החיים הללו.
הם שוכבים והיא כרגיל משחקת, היא משחקת שהיא שם, הוא גומר
ונרדם, היא קמה לה ומתחילה ללכת לכיוון החלון והשפיך מטפטף לה
לאט לאט על היריכיים.
היא צופה בתנועה שלו, איך הוא יש לו מסלול משלו, משלו אך מוכתב
על ידי חיטובי גופה, היא צופה בו מטפטף ומלכלך להם את רצפת
הקרמיקה הישנה.
היא מתיישבת עם מגבת בין חלציה על אדן החלון, היא מוציאה
סיגריית וינסטון מהחפיסה של הטמבל ומעשנת בחושך.
היא צופה מלמעלה על אנשים שיוצאים מהפאב. הם שיכורים וצוחקים
ומחייכים כאילו יש להם על מה לשמוח. היא צופה בהם מרוקנים את
עצמם בסימטה, ממש ליד הכניסה לבניין.
אם היא הייתה חושבת היא הייתה חושבת על כמה החיים האלו ריקנים
ועל כמה כולם לא עצמם, עדר של אנשים שמכניסים את הבטן כשהם
מתיישבים, וכולם שמשנים חיצוניות ופנימיות רק כדי להתאים לאיזו
תבנית שמוכתבת על ידי הם עצמם.
אם היא הייתה חושבת היא הייתה חושבת על זה שהעולם נגמר, הוא
נגמר אבל אנחנו מנסים להחיות אותו עם מכות חשמל ואמצעים
סינטטים, אם היא הייתה חושבת היא הייתה קופצת, היא הייתה קופצת
החוצה ומלכלכת את יפו עם השפיך של הטמבל.
אם היא הייתה חושבת, אבל היא לא.
היא קמה והולכת למיטה, היא נשכבת לידו והולכת לישון, קמה לעוד
בוקר של כלום. |