בנוף מדבר קסום, בצל תילי התכלת
רואה אותך פוסעת, אט, במורד השביל
אל באר ימייך, צעדייך מובילים
ומבטך הרחק נודד, במתק געגועים.
שם, בין צוקייך נחבאתי
להביא לנשמתי, מזור בצדודיתך
עת בכדייך דלית, מים לצאנך.
בין ערבי היום, באודם שמלתה של שמש
רכנת אל הגדיים, לאוספם אל גלימתך
מבטך היה נעים, כמו רוח המדבר
אשר נשאה קול שירתך, אל אופק תפילותיי.
בנוף מדבר קסום, בצל תילי התכלת
את מכסה בצעיפך, את תום אהבתך
שם על עין המים, מכנסת את עדרך
ומבטך הרחק לוכד, את חיוכה של נשמתך.
שם, בחסות הליל
את ידיי אל אלוקיי, פרשתי לבקש
כי ישמרך אהבתי, עת אני הולך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.