אלינור רז / עד אלייך. |
למצוא בתוכן את הים
שואף ונושף נשימתו של עולם
כמו אישה הכורעת ללדת
רוגשת הבאתה את החיים.
לבוא בך הרחק עד השפתיים
לטעום את האופק נוגס
קרניים אחרונות של שמש
תחת גלימת דמדומי פרידתה.
לבוא בך עמוק עד הרגש
הצוחק כתינוק שגילה
את צליליו של היום
מבקש מאימו את החום
נרדם אל השקט בחלום.
לבוא בך עמוק עד העיניים
לגעת בעצב
לדלות את התקוה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|