|
צלצלי בפעמוניי
את הנץ הבראשית
את קסם הדרך
ופליאת בריאתך.
צלצלי באוזניי
את תכלת האושר
ניצניו הורודים של האופק
הגיגיו הקטנים של הצחוק.
צלצלי באוזניי
מיקצבי פעמונייך
על הר מרום
ברוחות התמיד.
צלצלי באוזניי
את דרכי, את הקצב
את צחוק נעוריי
שאבד מעימי. |
|
|
- בובה, בא לך
שנייה להכנס
איתי לאוטו?
- לא, תודה.
- נו, בואי נעשה
סיבוב.
- לא, תודה.
- נו בואי, רק
סיבוב קצר.
- קצר אה? אז
באמת לא
תודה.
נשבעת לכם, זה
באמת קרה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.