|
את שיריי השמחים
שומרת אני
אך ורק לעצמי
במקום מבטחים
הרחק מהנהי
שגלוי לכל מי
ומי הם ההולכים
בשערי מעוני
הדורשים בשלומי
וסודי--
בלילות חשוכים,
בפנקס צבעוני,
בו שופכת יומי,
לבדי.
כשעצבות מתחלקת היא קצת
מצטמצמת קח אותה חבק
הקטן אשמור את הטוב אצלי
חגיגה אורות עליזים אושר בלב אז
אל תדאג. |
|
|
-אז אתה שומע
אמנון, אמש
דיברתי עם
מוקדנית אחת של
סלקום בשם
עופרה.
-עופרה? מה
היא עושה שם?
-עזוב, מה זה
משנה, היא כבר
גמורה.
עוד דו שיח מרתק
בין אפרוח ורוד
ואמנון ז'קונט. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.