|
הולכת על חבלים דקים של בדידות
פורשת ידיים לצדדים כדי לא ליפול
צועדת אט אט לכיוון האור
מחפשת ריגושים זולים שימלאו את הריק בחיי
צעדים קטנים של חוסר וודאות
בשלב מסויים כל מה שרואה מסביב זו החשיכה
אין דבר מלבדה
מציאות היום יום, השיגרה.
דבר לא השתנה.
ממשיכה לצעוד, ללא פחד
שומעת את קולך לפתע מהדהד במוחי
ואולי זה רק הדמיון שלי?
וערערת את עולמי, האדמה זזה
אותם חבלים שעזרו לי למצוא נחמה בריק
החלו לזוז
נפילה
ללא סוף
חבטה
סוף סוף התעוררתי למציאות חדשה
ואתה...
אתה איתה.
תודה. |
|
|
הסרט האהוב
עליי? הסנדק.
מזכיר לי את
עצמי, אני הסנדק
של החלוצים
בארץ, אולי גם
באירופה.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.