יורד הלילה זמן לישון
אביר מביט מהחלון
וברחוב האנשים
בדרכם הם ממשיכים
הפנסים שברחוב
מעניקים קצת אור צהוב
ובגן המשחקים
ישנם כמה עצים
ומביט הוא בלבלוב
"מלחמה, אל תבואי שוב"
עולה לחדר הילדים
ודרך הקירות חודרים
צלילים של צחוק ושעשוע
ומעוררים בו געגוע
לימים כשהיה קטן
ולהגן עוד לא מוכן
ונכנסים אז למיטה
שומעים סיפור של אגדה
על שנאה ונבלים
על אהבה וגיבורים
ואף שכל סיפור אחר
והרשע כמעט גובר
הוא בסיום תמיד אומר
"שלום לנצח ישאר"
ומכסה שמיכה רכה
ומנשקם באהבה
ואז פונה הוא לאחור
ואחריו סוגר האור
"מלחמה, לא תפני פה לעבור"
ואז עולה הוא לחדרו
ושם נמצאת אהובתו
וחיוכה אליו קורן
ולו יפה ממנה אין
ואז נופל הוא לחיקה
ובבכיו, לוחש תפילה סדוקה
"מלחמה, אל תשובי חזרה" |
