יעל ביבל / בור ללא תחתית |
השמיים כבר ריקים מכוכבים.
כל פעם עוד כוכב נופל ועוד אחד.
השמיים מתרוקנים,
כבר לא מוארים כמו פעם.
וכל כוכב שנופל מתרסק על הלב...
מתרסק ופוצע.
כל כוכב מכאיב יותר.
והלב כבר כמעט לא יכול לשאת זאת.
הוא מתפורר בחלקים.
נופל במסע ממושך,
בבור ללא תחתית.
ועוד כוכב נופל והקרקעית מתרחקת.
הלב נופל ונפצע...
אבל תמיד יישאר שלם...
הוא אף פעם לא יפגע ברצפה.
לב מחורר מחיצים.
תמיד אוהב ותמיד פצוע.
אף פעם לא יפסיק לאהוב...
לאהוב ולכאוב.
4.9.2004
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|