|
אוהבת.
לא אוהבת.
אוהבת.
לא אוהבת.
על הרצפה פזורים עלי כותרת.
כמובן שגם גבעולים.
מטיילת סביב הרחבה
בצעדים קלים ופזיזים.
מפזרת סביבה
עלי כותרת צבעוניים
ורדרדים וצהבהבים.
אוהבת.
לא אוהבת.
אוהבת.
לא אוהבת.
אני לא יודעת,
יום כן יום לא.
ועד כמה שאוהב
לעולם הוא לא יאהב בחזרה.
אוהבת אותו כמו
שלא אהבתי מעולם... |
|
|
פעם, כשהייתי
בכיתה ו' בערך,
אני זוכרת,
אמרתי לגבי על
איזה שיר של
אלתרמן: "פה
המשורר דיבר על
חיות, אך בעצם
התכוון לבני
אדם".
והיום, אחרי
מספר שנים,
אני פשוט
שואלת:
"ה א מ נ ם ? " |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.