[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מיה בלי א'
/
סרטן.

סרטן. סרטן זה לאנשים אחרים. לאנשים רחוקים וזרים. או לאנשים
שאף פעם לא הכרנו, כי פשוט לא הספקנו להכיר. בגלל הסרטן. אבל
זה רחוק מאיתנו כי זה עבר, נגמר, לא חושבים על זה. מנסים לא
לחשוב על זה. סרטן זה לאנשים חסרי פנים וחסרי שם, זה לאנשים
שהם מספרים או אחוזים, או סיפורים או סרטים או מקרים בעלוני
הסברה, או הרצאות בית ספר. זה לא משהו שאנחנו צריכים להתמודד
איתו. זה לא משהו שאמור לקרות בהווה, במקביל לחיים שלי או
להיות איכשהו קשור אלי. אבל זה תמיד יהיה קשור.

תורשה. יש לי את האף של אבא ואת העיניים של אמא. לאבא יש את
האף של אבא שלו, ולאמא יש את האף של אבא שלה. אבא שלה ז"ל.
הסבא שאף פעם לא יצא לי להכיר. אבל דווקא לסרטן כן. אני די
מקנאת בסרטן הזה לפעמים, שיצא לו להכיר את סבא שלי, להשתכן
בגוף שלו, להצמד לו למעי הגס, להיות אצלו בפנים בפנים. להכיר
אותו כ"כ מקרוב. אני די מקנאת בסרטן שלו, כי לו יצא להיות עם
סבא שלי, שהיה אדם משכמו ומעלה לכל הדיעות. ולי לא יצא לראות
אותו אפילו פעם אחת, לשמוע את הקול שלו ולו לשבריר שניה,
להרגיש אותו מלטף לי את הראש כמו שסבים עושים. כמה מוזר זה
שאפשר להתגעגע לדבר שבחיים לא היה לך. מעניין מה הוא היה חושב
עלי, איך החיים היו נראים איתו, מה היה עכשיו.

תמיד רציתי את האף של אמא דווקא. יש לה אף קטן וצר, לא כמו האף
הרחב והגדול של אבא. האף שאני קיבלתי. האף שהוא קיבל מאבא שלו.
אבא שלו שהסרטן די מיודד עם הכליה שלו ברגעים אלו ממש. אני
יכולה לומר בוודאות שהסרטן יותר קרוב לכליה של סבא שלי מאשר
אני וסבא היינו אי פעם אחד לשני. אפילו השימוש במילה סבא מוזר
לי. הוא פשוט אבא של אבא. אבא שדווקא אני מאוד מאוד אוהבת
ומעריכה, רק חבל שהוא לא מבין את זה משום מה. אבא שמאוד כואב
לי בשבילו עכשיו. דווקא אני רוצה שיכאב לי בשבילי, אבל כואב לי
רק כי לא כואב לי.

אני די שילוב של אבא ואמא. לקחתי משניהם כל מיני גנים שונים.
אבא הוא שילוב של אמאבא שלו. אמא היא שילוב של אמאבא שלה. כלל
המעבר: אני שילוב של אמאאבא של אבא ושל אמאבא של אמא. מכל צד
לקחתי משהו אחר, לכל צד יש את הגנים שלו שמשתלבים ביחד,
הדומיננטיים מכריעים את הרציסיביים, הכל עניין של שילובים.
מעניין מאיפה אני קיבלתי את האנוכיות שלי.

חברה שלי נזהרת במתוקים. היא מנסה לא לאכול יותר מדי שוקולד כי
יש לה סכרת במשפחה. מצד אמא ומצד אבא. יש לה נטיה לסכרת
במשפחה. זה גנטי, תורשתי. גם לי יש סכרת במשפחה. אבל רק מצד
אחד.

משני הצדדים יש לי דברים אחרים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ידעתי ישר אחרי
הרצח שיש פה
פוטנציאל גדול
יותר, אופטימי
יותר,
אז שמתי לי
למטרה ואני שמח
שהצלחתי, יומיים
רצוף, את זה
אפילו צ'יצ' לא
הצליח, אולי
כדאי לשנות את
השם לכיכר
מכבי?



עו"ד שמעון
מזרחי, אלוף
אירופה בריצה
למרחקים ארוכים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/10/04 7:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מיה בלי א'

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה