|
ישבתי לי בתוך מים צלולים
גופי היה קר כחתיכת קרח
רציתי להרגיש את המים
אבל...
משהו בי לא חי כבר
והתחלתי לבכות כמו ילדה קטנה
שרוצה משהו אבל לא יודעת מה
ואני יושבת בתוך המים
ועיניי מטפטפות להן
דמעות מלוחות
דמעות שקופות
דמעות של עצב
דמעות של כאב
דמעות שרוצות להיות - דמעות של אושר |
|
הגראס של השכן
תמיד ממסטל
יותר.
יאשה פר'סר' עם
דימוי עלוב
לסטלה עלובה עוד
יותר, מסקנה:
התבלין של
דומינוס לא
ממסטל אבל עושה
אדום בעיין
ושורף בגרון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.