New Stage - Go To Main Page

מור כהן
/
סתיו

רגשותיי מכאיבים לך?
הם נושרים ממני אחד אחד.
אחד אחד נוטשים את ענפי.
ואני, מה אני?
עץ עירום בשלכת.
ענפי יבשים, לאים מן הרוחות המתערסלות סביבי ועוזבות יחד
עם רגשותיי המזהיבים.

צמרתי הענפה בה התפארתי בגדה בי;
לאט לאט נשרה רובה ככולה, משאירה אותי עם רגשות שטחיים וחד
גוניים, חותמת סופית את תקופת הבלות שהתפתחה בי, ביובש.

אני נאחזת בעליי הבודדים, עץ שלם של ציפיות נתלה מצמרתו.
מתנדנדת בין רגש לרגש, כמו קופצת מאבן לאבן או מחליקה מענף
לענף.

קליפה קליפה.
מקלפת.
מוריקה.
משתלכת.
ולא מוריקה עוד.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/10/04 10:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מור כהן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה