רוח מנגן מצלצל
חורז חרוזים בגלימה
מעפעף עלעלי שלכת שואל
איך פתאום נסתיימה לה שנה

ענן במרומיו משייט
יודע מחר כבר יורה בבטנו
וחיוך של שמחה מהולה בקצת עצב
חולף מאוזנו לאוזנו

שמש ערביים חיוורת נוגה
לא חמה עוד כתמול או שלשום
אך בת שחוק עוד נוטפת מבדל חיוכה
מאירה נדידת ציפורים במרום

ראש ירכין יתפנה לו הקיץ הזה
תש כוחו הוא נרפה ונלאה
יפנה מקומו אל הסתיו שיבוא
יחכה לתורו בשנה הבאה

ושעת בוקר קרירה תקבל
בסליחות את פניה של צפת
וגברים  יעטו קול שופר ועוד כסות
כי הנה הוא החורף, כמעט

אז יודע ההר גם העמק מבין
זה הזמן כבר הגיעה שעה
כך מכיר גם אני מצפה מחכה
למקצב השנה הבאה