אמרו לי פעם שבגלגול הקודם הייתי קבצן
ישבתי ברחוב אפור בניו יורק
ושם חייתי בעצב רב.
הם אומרים שזאת הסיבה שאני מפחד מג'וקים. בגלל זה אני נלחץ
כשאני רואה אותם.
כי בגלגול הקודם הייתי צריך לישון איתם, לחיות איתם, עם
היצורים הדוחים.
ואז ישראל, הדוקר שטיפל בי, אמר לי לחזור לאותו גלגול. הוא לחש
כמה דברים, הדליק מוזיקה ועצמתי את עיני.
לא הצלחתי לדמיין כלום, אז פתחתי את עיניי והיה שם רחוב ארוך
וארפור, מסביב היו אלפי מקקים מגעילים והתחלתי להלחץ.
"אני רוצה לחזור הביתה" צעקתי אך הרחוב היה ריק חסר אנשים.
שמעתי קול מרוחק שאמר 'תקח את הקופסה הזאתי' ואני ראיתי בקצה
עיני קופסה עשויה מקרטון, היא הייתה די גדולה.
הקול המרוחק אמר לי, להכניס את כל הג'וקים לתוך הקופסה. איכשהו
גררתי את עצמי לעשות זאת.
פתאום הרגשתי את עצמי מתעופף בשמיים, וראיתי את כל הבניינים
מתחתי. התחיל להיות לי קר, והמעיל הדק שלבשתי, לא הספיק לי
לחימום.
"תזרוק את כל המקקים מהקופסה" אמר לי הקול הזה, וכך עשיתי.
הג'וקים נפלו ולא הצליחו לעוף. הרגשתי הקלה גופנית והרגשתי את
עצמי לאט לאט חוזר לארץ.
הסתכלתי סביבי וכל הבנייים התפרקו.
"נו איך היה בגלגול הקודם?" אותו הקול המרוחק אמר. היה זה
ישראל הדוקר.
זו הייתה אחת החוויות שבחיים לא אשכח, ואם אי פעם יהיה לי עוד
פחד ממשהו, אוכל לחשוב למה אני מפחד מזה.
ואולי אני גם אלך לישראל לאיזה טיפול...
זה סיפור אמיתי... זה קרה לאח שלי |