שקט,
והכל כה רועש.
דמעות זולגות ללא הפסק.
מישהו מביט סביב,
מישהו רואה ולא מבין.

בואי,
תביני אותי,
בואי תקראי לי,
תבכי לי את צרותייך,
ספרי לי מכאובייך.
כל מה שבלב,
כל מה שכואב,
אני ואת סיפור ישן.

לילה,
הלבנה ששכחה להאיר
מעציבה את עינייך
הגדולות,
הן עזבו כשהיית צריכה,
צריכה לראות.

וכל מה שנותר זה לחייך
וכל מה שנותר זה להמשיך
כי אין שום דבר לקוות לו
במילא, אף אחד לא יבין.

בגילך המופלג,
מי יכול להבין איך מחשבות
שלך,
ואת כה לא אמיתית,
לא אמיתית.

שקט,
והכל כל כך רועש.