יוכי פרלמן / על הגדר |
חי, משמים
ריק חדל אישים.
רגליו נעות הנה והנה
עיניו אינן נדות עפעף
אל מול עובר, שב
או קרן שמש על האף -
אפילו זבוב אינו מטרד
זה מכבר.
והעולם חולף, עובר
מסתובב ומסובב
שעון יממה, עונה וזמן
מאור גדול, מאור קטן
עיתותיו מעסיקות ידיו
ולא נותר לו שביב של עת
לעצור או להתיישב
עם ריק
על הגדר.
כך, בצוק העיתים
יעלו ויבואו, מעת לעת
פעם עצב, פעם שמחה
ושוב
ריק.
YP
10 בספטמבר 2004
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|