סמי וסוסו היו שני סוסים מרוצים, הם הגיעו כבר לכיתה א' והם
ידעו שהשנה לראשונה הם הולכים לסוס ספר. אמא תמיד אמרה להם
שבכיתה א' זה לא כמו בגן, בגן כל הזמן משחקים, ובסוס ספר
לומדים, הם ידעו שהם הולכים ללמוד לקרוא ולכתוב.
אמא סוסיתא ואבא שאקיל. שמחו שסוסיהם הצעירים הולכים עוד מעט
לסוס ספר. שם יקבלו השכלה ויהפכו לאט לאט לאנשים בוגרים. אבל
הנה הגיעה תחילת שנה. וסוסה לבנה שהיא אחראית על החינוך בארץ
הסוסים החליטה שהיא רוצה לפטר כמה אלפי מורסוסים.
כמובן שהארגון של המורסוסים לא היה מוכן לעבור על זה בשתיקה
והכריז על סכסוך עבודה, סוספרץ שהוא יו"ר התאחדות הסוסים,
הודיע שכל משק החיות נכנס לשביתה כללית בגלל זה.
וככה שקטה הארץ במשך כמה חודשים.
כל יום קמו סמי וסוסו ושאלו את סוסיתא "אמא מה קורה, מתי אנחנו
הולכים לסוספר?" סוסיתא הסתכלה עליהם במבט נבוך ולא ידעה
להסביר להם "תצאו החוצה בינתיים תשחקו בחציר, אני לא יודעת מה
להגיד לכם, אני לא יודעת מתי יהיה סוספר".
סמי וסוסו יצאו החוצה ושיחקו, בינתיים עונת השנה התחלפה,
והתחיל להיות קריר בחוץ, ועדיין אין סוספר. סמי וסוסו שחלמו
שהם יוכלו כבר לקרוא ולכתוב בעברית, כמו אמא ואבא, היו מאוד
עצובים.
ושוב שאלו את אמא שלהם "אמא מתי יחזור הסוספר". סוסיתא שוב
הסתכלה עליהם ואמרה "צריך לשאול את סוסי הממשלה. הם אלו שעושים
פה בלאגן".
בינתיים באורוות הכנסת הוויכוחים הגיעו לשיאם, סוסה לבנה,
הודיעה שהיא לא מוכנה לקיצוצים האלו. ושחייבים לפתוח את שנת
הלימודים בסוספרים. לבסוף לאחר דיונים ארוכים מאוד, הסכימו
סוסי הממשלה, שסוסי הספר יפתחו כרגיל, אבל יקצצו לסוסים
הצעירים בשעות הלימוד.
בצד השני שמעו על זה בחדשות סוסיתא ושאקיל וילדיהם סמי וסוסו.
סמי וסוסו די שמחו אבל לא ממש הבינו ומיד פנו לאמא שלהם בשאלה:
"אמא, מה זאת אומרת יקצצו בשעות הלימוד". סוסיתא הסתכלה עליהם
ואמרה "אתם תלמדו פחות בסוספר". אתם תחזור יותר מוקדם הביתה,
תהיו עם אמא שלכם". "אבל אמא, נלמד את כל הדברים?" שאלו סמי
וסוסו בטבעיות שמתאימה רק לכאלו שעוד לא הגיעו לסוספר.
סוסיתא ידעה שהם צודקים, איך יוכלו ללמד את סמי וסוסו
סוסתמטיקה, סוספרות, סוסולגיה ועוד הרבה מקצועות אם יקצצו 30
אחוז. אבל זה עדיף לא? היא ידעה שלהשאיר את סמי וסוסו בארווה
יעלה יקר יותר מדי.
ולא היה לה ברירה. יום למחר סמי וסוסו הגיעו לסוספר שמחים.
אחרי שלושה ימים, החליטו הסוסרשתים להשבית את הבית ספר וככה
עוד שלושה ימים לא למדו. חזרו אחרי זה ללימודים ושוב היה חג
סוספורים. סמי וסוסו התחפשו לקרפדות.
וככה נמשכה השנה. בסוף השנה סמי וסוסו בקושי ידעו לקרוא
ולכתוב, והיה אפשר לזהות את חוסר שביעות הרצון אצל סוסיתא, אבל
סמי וסוסו כבר הבינו שעדיף להיות באורווה ולשחק מאשר בבית
ספר.
אבל לקראת סוף שנה החליטה סוסה לבנה שהיא תעשה בחינה בשביל
להציג את הישגיהם הכבירים של הסוסים הצעירים. היא אירגנה
בחינה. ובבחינה היא שאלה את השאלות הכי קלות שהיא יכולה.
ובכלל גם המורסוסים עברו ועזרו לתלמידים.
וככה יצא שהממוצע הכלל סוסי עמד על 95. אבל בפועל סמי וסוסו
עדיין לא ידעו לקרוא ולכתוב כמו שצריך.
ושנה הבאה הם אמורים ללמוד עוד מקצועות חדשים שגם אותם הם לא
ידעו כהלכה.
איך הם ילמדו על זה שסוסליאון פלש לכל אירופה. איך הם ידעו
שסוס עגנון כתב הרבה יותר מסיפור אחד.
איך הם ידעו, למה לבני אדם המוזרים האלו אין זנב בכלל.
אבל לסמי וסוסו אין בעיה עם זה, כיף להם בבית ליד אמא שלהם, הם
עדיין לא מבינים, שבלי לימודים נורמלים גם לא יצאו אנשים
נורמלים. אבל כשיש באורוות הכנסת 120 סוסים טיפשים, שרק אכפת
להם מהכיסא שלהם. מה אפשר לעשות.
העיקר שלסוס השמן שרון יש אי יווני. לא שסמי וסוסו יודעים בכלל
איפה זה יוון.