חלונות מוגפים, מבטים מעורבבים, עיסה של תוכן מעוך, שמות
מתגלגלים על ניירות של חשיש משובח מלגלגים לי שאני שמן מופרך.
היא רק נתנה לי מכות ועכשיו נעלמת או עומדת בפינה, ממורמרת
לראות את כל מה שעשתה.
תהרגי אותי עוד כמה פעמים וזהו, את יכולה לתלות אותי בפחדים
שלי, את יכולה לקרוא לכל מי שאני פוחד מהם ולהגיד איפה אני גר,
את יכולה גם לצחוק לי שאני מטומטם ושבחיים לא זיינתי אותך.
ליה כבר מצטערת, היא אומרת שהיתה קצת חולה, אני שוב חלש אז אני
סולח לה, היא מחבקת אותי ומפילה אותי על הריצפה, גוערת בי
שבגלל שאני שמן היא לא תוכל ליהנות ממני.
ליה שוב בוכה. |
