|
כשאנשק את צווארך
יזרום בי רטט
ושוב אהיה כנער מבקש דרכים
ושוב אתעה הלום כפתן בין סלעייך
ושוב אתגעגע אל הנבכים
וכשידי שוב תערסל
את שני שדייך
ויזדקרו מולי פיתחי הרוך שלך
שוב לא אזכור את עול הדרך עד אלייך
ולא יצל עוד הספק על המדרך
תניני
ואתנה אותך
ואתעלס איתך כמו אין אתמול
וכל קימטי הזמן לא יעמדו בינינו
תניני
ואוהב בך את הכל
כשבלשוני את ערוותך
ארווה
ובגופך אהיה שלוח כברק
שוב אעמוד מול מפתנך עטור גחלת
האיש אשר הייתי טרם שנסדק
אפוף בריח
של תמצית גופך
אחלום אותי נעים ומחוייך
שוב לא אגהר אל כל פלגי החלד
הכל יהא בהיר, צבוע בך
תניני
ואתנה אותך
ואתעלס איתך כמו אין אתמול
וכל קימטי הזמן לא יעמדו בינינו
תניני
ואתן לך את הכל
ובעת דממה דקה
אדע אולי לשתוק ולא לסגת
ולא להתכנס
רק לחבק אותך
כי יש מילים שחזקות יותר בשקט |
|
|
יורם ארבל הוא
כמו ישו הצלוב,
שניהם מתחילים ב
י'.
אביה האיום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.