כשאבא בא בפעם השלישית לראות את הבית שלי בתל אביב, הוא ראה
אותם ולא הבין מה הם בכלל.
הוא היה קייס וסבא, וסבא שלו ועוד כמה דורות (אני לא זוכר
בדיוק) היו קייסים. אחרי שהוא בלבל לי את המוח שאני הבן הבכור,
ואני צריך להיות קייס כבר נמאס לי. אחרי הצבא הלכתי לבית ספר
לליצנות-בתי-חולים. זה משהו שרציתי כל הזמן, אבל הוא רצה שאני
אהיה קייס.
הוא שאל אותי אם יש לי חברה אתיופית, ושוב אם יש סיכוי שאני
אלך ללמוד איתו את ה... "מה? אבא, חברה שלי "ישראלית" מהקורס
וקייס אני לא אהיה."
"איזה קורס?"
"אני אעשה ג'אגלינג לילדים חולים."
זה היה מאוד מוזר לראות איש אתיופי עם שיער שיבה וגלימה
מסורתית אומר "ג'אגלינג?" ועוד כשזה אבא שלי, מתפלא על מה אני
מדבר. (הוא הצליח בפעם הראשונה ואפילו אני הייתי מופתע.)
לקחתי אותם כדי לעשות לו כמה טריקים והוא טרק לי את הדלת
בפרצוף.
נחמד, אבא שלי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.