מיה נבו / את |
את כזאת, כולך שחורה
עיר שלמה גלומה בך
רוחשת, מתרפדת חלומות.
את צלם
את הכל.
הרבה דברים השארת
רחוק, אולי קרוב מדי.
שכחת, השכחת -
אין איש מכיר אותך.
אין איש יודע את שאת.
ואת הכל
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|