הרבה נאמר על יופיו של עולם.
הרבה נכתב, הרבה צוייר.
אך פתאום הכל התגמד, הכל נעלם,
פקחתי את עיניי והנה מולי זוהי את.

מבטך פגש מבטי, ולרגע דממה.
רק את פעימות ליבי הרגשתי,
שיער גופי הצטמרר בחלחלה,
דמעה של אושר חלפה על לחיי.

לחום ששטף את גופי לא היה לי הסבר,
לא היה בו צורך, עד עכשיו חום זה היה חסר.
הסטתי את מבטי ולפתע הדופק שלי נעצר,
ראיתי את חיוכך, הזמן עמד מלכת, נמסתי.

ובאותו הרגע החלטתי, אשאר כך לעד.
לעולם לא אסיט מבטי ממך שוב,
לעולם לא ארגיש עוד נפחד,
אושרי מצאתי, אושרי הוא את.