מתעורר עם זיעה קרה מחלום מוזר
מתבונן בראי, ופתאום אני מבין
אושר מגיע אלי, ואני מעניק אותו לחבריי
אני מעניק אותו כמה שיותר,
ובכל זאת
רע לי,
בכל זאת
אני לבד בסוף היום.

ישן לבד, מתעורר לבד,
אוכל צהריים, ואני לבד,
בדרך הביתה, בסוף יום עבודה, אני לבד,
וכשאני בוכה, גם לבד.

מכל הרוע שבי, בניתי חומות,
חלקן גבוהות, חלקן שחורות.
את, מפילה את כולן עם חיבה,
איפה שאני נכשל, את מצליחה.

אך מכל הבדידות צומחת תקווה.
אני נזכר בך,
חיוכך מאיר את יומי,
מבטך חודר את שיריוני.
לפתע פתאום, אני מאושר ללא סיבה,
הבנתי, בשבילי, את התקווה.