לאדם וחווה היו שני צאצאים, הראשון ירש את תכונותיו הבולטות של
אדם ולכן שמו היה זין והשני ירש את תכונותיה הבולטות של חוה
ולכן שמו היה זבל. זין היה רואה צאן וכמו כל רואה צאן טוב היו
לו כבשים מאוד מאושרות ומסופקות. זבל היה עובד אדמה שרירי
ומסוקס עם ריח חריף של זיעה (וכאן הדימיון לאימו).

באחד מימי הקיץ הגיעו האחים הביתה מיום עבודה מפרך ולתדהמתם
מצאו את אימם חולה אנושות. "אמא למה את לא מפצחת גרעינים? את
חולה?" שאל זין. כן בני היקר, חולה אני, זיכרון פרות הפסיפלורה
לא נותן מנוח לנפשי, חייבת אני לטעום שוב מהם על מנת להתחדש!"
השיבה הפרחה. " היא מדברת בשפה גבוהה, היא ממש חולה אם כך"
הפציר זבל באחיו. לאחר שיחה ארוכה, 20 חביות שיכר, פקט סיגריות
ואוננות הדדית החליטו האחים לפרוץ לגן עדן ולגנוב משם פסיפלורה
לאימם החולנית. אבל איך מגיעים לשמים? עם אפוני קסם כמובן!

באותו הלילה שתל זבל כמה אפוני קסם והשקה אותם בזיעתו הדשנה,
בבוקר כבר היה שיח לתפארת ניצב בחצר הבית שהתרומם עם לעננים.
האחים לא ביזבזו זמן והחלו מטפסים להם לשמים על השיח, לבסוף
כאשר הגיעו לעננים נחשפו לפניהם יערות הפסיפלורה האין סופיים
של גן עדן במלא הדרם. עכשיו כל מה שנשאר זה למצוא פסיפלורה
טעימה במיוחד שתעזור לחוה להחלים. "אבל איפה נמצא כזו" שאל
זין. באותו רגע קפץ מאחד העצים זאב בשימלת מלמלה אדומה ואמר
"אני יכול לראות לכם איפה תמצאו את הפרי שלכם, אבל אני רוצה
משהו בתמורה... שמעתי שלאחד מכם ישמריחואנה ביתית ולשני יש
איבר נכבד שהולך טוב עם העשב".
"עזוב אותך גברת, אנחנו כבר נסתדר לבד" ענה זבל. "לכו, יא
מסריחים!" ענה הזאבת ונעלם ביער בדילוגים.

כמה הסנפות מאוחר יותר, פגשו האחים בזוג אחיות בשם עמה ותמר
אשר הסכימו לראות להם איפה ניתן למצוא את הפסיפלורה הנחשקת
ולאחר כמה שעות הגיעו הארבעה לארמון מפואר עשוי זהב אשר בו היו
אמורות להיות פסיפלורות מרפא. האחיות נפרדו מהאחים בחיפוש אחר
דייסה חמה והאחים המשיכו בחיפוש אחר המקרר כשלפתע נשמע קול עבר
וצרוד מהדד בכל הארמון "פי פיי פו פים, אני מריחה פה גברים!".
הייתה זו אלוהיא שבדיוק חזרה מכנס האלות והמכשפות השנתי. באותו
רגע נבהלו האחיות ומצאו מחבוא בתוך תיבת ברזל ענקית. לאחים לא
היה כזה מזל, אלוהיא תפסה את זין והשתעלה לעברו משפט לא מובן.
"איני יודע איכה זבל אחי" ענה זין. "לא שאלתי איפה זבל" ראיתי
אותו מטפס לי על הרגל וצרחתי בפחד "איכסה! זבל אחיך!" ענתה
השמנה. "אני מבינה שההורים שלכם לא הזהירות אתכם מחרוני, אז
כנראה שעלי להסביר לכם בעצמי" אמרה אלוהיא בעודה מדליקה את
התנור.

אלוהיא לקחה את שני האחים לחדר צדדי והשליכה אותך לתוכו. "אני
גוזרת עליכם לבלות את הנצח בחדר הזה"  גהרה עליהם ונעלה את
הדלת. לאחר שהסתגלו עינייהם לחשיכה הצליחו להבחין בזאב לבוש
בביריות, ב3 דובים לבושים עור ובחבורה של 7 גמדים עם שלשלאות
ושוטים.

מאז משתתפים האחים באורגיה ניצחית נטולת הנאה בארמונה של
אלוהיא וברקע נשמעות צרחות של 2 האחיות שגילו מאוחר מידי כי
תיבת הברזל היא בעצם תנור תעשייתי שאלוהיא לא מצאה לו שימוש
נאות על לאותו יום גורלי.