הוא ידע שהוא שונה, אבל זה לא היה ממש אכפת לו. כשהוא גדל לתוך
מסגרת, הוא הבין את המשמעות, מה זה להיות שונה במהות מכל
האחרים.
הרי כמה באמת נתקלו בארנב אדום? האם מישהו מכם אי פעם ראה ארנב
אדום?
זה התחיל שהוא היה קטן, הוא נולד ל35 אחים ואחיות, כולם לבנים
ובהירים כשלג, ורק הוא יצא בצבע אדום. בהתחלה אמא שלו עבדה קשה
וניסתה להוריד ממנו את הצבע. זה עשה לו קצת סימנים אדומים על
הגוף, אבל בגלל שהוא היה אדום לא ממש ראו אותם.
אחרי זה אמא שלו התחילה להאשים את אבא שלו שאולי הוא היה חרמן
ועשה איתה סקס בזמן שהיא במחזור. האבא התגונן ואמר "מה את
חושבת, שאני שפן? את יודעת איך זה שאת במחזור, אי אפשר להתקרב
אלייך אפילו".
האמא לא נשארה חייבת ואמרה " זה בגלל כל האלכוהול שאתה שותה...
בגלל זה הוא אדום".
האבא התעצבן וענה לה "זה בגלל הליפסטיק שלך... וזה בכלל...
בגלל... אמא שלך".
"איך אמא שלי קשורה לזה הפעם???" שאלה האימא במפט של פליאה
ארנבית על פניה.
"אמא שלך כל הזמן נותנת לי הוראות, איך להביא יותר בנים... זה
העונש, זה הנקמה." הוא אמר, כשחיוך של ניצחון על פניו.
"שאני לא אתחיל לדבר על אמא שלך... יא ארנב מפגר". ככה היא
אמרה, והחיוך עבר אל פניה. אבל רק הארנב האדום, לא הבין מה
רוצים ממנו.
הוא ניסה להשתלב, אבל זה קשה שאתה אדום. כל הארנבות דחו אותו.
"אתה אדום מדי," זה משפט שהוא שמע באופן קבוע. "אני לא מתעסקת
עם אדומים... הם מחוץ לתחום בשבילי". עוד אחד מאלפי תירוצים
שהוא שמע.
הוא הבין שהדרך היחידה למצוא ארנבת שתסכים להיות איתו זה אם
היא תהיה עיוורת או לפחות עיוורת צבעים. כי, בינינו, מי מוכנה
להיות עם מישהו שהוא קצת שונה מהחברה.
"אז מה אם אני אדום, אבל יש לי כזה גדול," הוא היה עונה
לארנבות, הוא חשב שזה יזיז להן משהו. אבל שום ארנבת לא חלמה
לקבל שטרונגול ארנבי בצבע אדום.
"אתה ממש ארנב נחמד, אבל אני מתעסקת רק עם לבנים, ואני בכלל לא
מחפשת קשר, אני רק בעניין של זיונים," ככה שמע מאיזו ארנבת.
"נו, אז מה אכפת לך לנסות אותי?" הוא ניסה בתחינה. "תקשיב, אם
תתחנן אתה לא תמצא כלום... ואני לא מתכוונת להזדיין איתך...
אתה אדום ומפחיד אותי שהילדים שלי יצאו חומים, או איזה צבע לא
מזוהה אחר... איך בכלל יצאת אדום?" הארנב האדום הפעם די נעלב.
הוא הבין שכנראה נגזר עליו להיות לבד, הוא בחיים לא ימצא אהבה,
הוא בחיים לא יהיה עם ארנבת. הוא תמיד יהיה שונה, וככה יישאר
עד גיל מבוגר. הוא גם ידע שכשהוא יהיה זקן הוא יהפוך לאחד
מאותם הארנבים הזקנים האלו, שאומרים שהארנבים של היום הם לא מה
שהיו פעם. והוא דמיין את עצמו עולה לאוטובוס הארנבים. ואף ארנב
לא נותן לו לשבת, ושכולם מתלחשים עליו מאחורה.
המשפט שהוא הכי הרבה שמע זה "אני לא רוצה ארנב אדום, הילדים
שלי יהיו אדומים, ואין שום ניתוח בלייזר שיכול לתקן את זה...
מה, הם קופים?" הארנב חלם על חיים אחרים. הוא חלם להיות כמו
בני האדם. הוא תמיד ראה שם כל מיני צבעים ביחד. הוא תמיד היה
מתקרב לשדה והיה רואה כל מיני גדלים עושים סקס על הדשא.
הוא חשב "אולי אני אתחיל עם איזה בת אדם... אולי יצא לי משהו,"
ואז הוא הבין שהוא קצת סוטה ומיד ירד מהרעיון.
ואז יום אחד נח הארנב האדום תחת עץ הצפצפה וראה ארנבת לא כל כך
לבנה עוברת. היא היתה יפה, והוא כבר חשב לוותר, אבל היא הלכה
ישר לקראתו. ושאלה אותו "תגיד לי איפה כאן משרד הארנבפנים? אני
צרכה לבדוק משהו." הארנב האדום קם ומיד אמר לה "בואי, אני אקח
אותך." הוא הלך איתה בדרך ודיבר איתה, היא לא שאלה אותו מילה
על זה שהוא אדום. היא צחקה מהבדיחות שלו והסתכלה עליו בהערצה.
כשהגיעו הוא ביקש ממנה. "יש איזה דרך שאני יכול להזמין אותך
לאיזה ירקות ככה". "בשמחה," היא אמרה ונשקה לו על הלחי.
את ההמשך אתם בטח מכירים מכל האגדות.
הם נישאו ויצאו להם 43 ארנבים. כולם אבל כולם לבנים ויפים.
אז ככה - כשאתם הולכים ברחוב ורואים ארנב אדום, תדעו שהוא
היחיד, ותזכרו את הסיפור הזה.
ארנבים שונים הם עדיין ארנבים.