[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אני מתעוררת בבוקר
והפעולה הראשונה היא
להביט על הקומקום ולהתחנן
שהקפה ייעשה מעצמו.

בילי הולידיי נשרטת תחת המחט.
ההקלה הזו של הערות אחר
לילה שבו השינה היתה קשה. אז
שתי כוסות קפה ושתי סיגריות
הוא לא מבחין עד כמה אני עייפה
מבדר, אחרי שאני ביליתי חצי מהלילה
בלהביט בפניו ולהעמיד לעצמי אולטימטומים -
או שתתחפרי בו, תעירי אותו ותראי
אם הוא ינשק אותך
או שתוותרי, תהיי פחדנית, אבל לפחות
נסי להירדם.

מובן שויתרתי, פחדנית שכמותי.
בבוקר הוא ביקש שאגיד
משהו נעים בעברית, בטח חשב
שהמילים הזרות יעטפו אותו בחום,
וכל מה שיכולתי לומר היה
"אני אוהבת". אז שתקתי. ככה
ויתרתי על התדמית האקזוטית
ונשארתי בביישנותי. באנגלית. במילים
שבוערות ומתיכות את הבטן
(היתה לי התחושה שזה כבר
לא משנה אם הוא יבין או לא,
שאולי בשתיקה הכואבת יש מעין
חפות מאשמה עד שזו תוכח, וכל עוד
הוא לא מביט בעיניי אין לו הוכחה.)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ובאשר לשאלתך
צרצר, לא, אינני
מעוניינת.


(ושלא יהיה לך
ספק, זה אתה, לא
אני).



בוליביה ב69.


תרומה לבמה




בבמה מאז 4/10/04 23:04
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אור גת

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה