כשאשב מול המרקע
לראות חדשות
את תנופפי בבד מהחלון,
קומה מאה,
לעזרה.
כשאלך בשבילי שדות ביתי
מביטה אחר האופק
את תנופפי בבד מהחלון,
קומה מאה,
לעזרה.
כשאסתובב במרכול
לערוך קניות לחגים
את תנופפי בבד מהחלון,
קומה מאה,
לעזרה.
כשאדבר בטלפון
ואברך קרובים וידידים
לשנה טובה ושמחה
את תנופפי בבד מהחלון,
קומה מאה,
לעזרה.
כשאחבק את ילדי
קרוב קרוב
את
תנופפי בבד מהחלון,
קומה מאה,
לעזרה.
וכשאעצום עיני
אל תוך שנתי
את תנופפי בבד מהחלון,
קומה מאה,
ואני
אבקש עזרה.


לזכר אנשים חיים ואוהבים שנפלו קורבן לרוע פרי יצירתו של אדם
הנשען על אמונה עיוורת.  נכתב ב- 11.9.01
יונה לוי גרוסמן