כל מה שבת מרגישה
אהבה שאותך היא צריכה
חושבת עליך כל דקה מחכה לך
זאת האהבה.
מאחדת בין שתי לבבות
רק חבל שלפעמים יש אכזבות
אבל לצידן
ליטופים ונשיקות
רגעי תשוקה רועמים
באיחוד המושלם
הנקרא אהבה.
ולצידה הקנאה
ירוקה ואכזרית
מפצלת וכואבת.
ובנשיקה אחת טהורה,
ובמילים רכות
חווים אנו את כל הרגשות,
הנעימים והכואבים
המתוקים והמרים.
אבל למרות הכל היינו זוג אוהבים
חבל שלא התגברנו על כל המכשולים
שהציבו לנו החיים
עכשיו אנחנו רחוקים
אבל זוכרים את כל החוויות והרגעים.
אם זאת מי ידע
לאן מכוונת קשתו של קופידון
האפשרי שניפגש בשנית
בנשיקה הטהורה שחווינו
אם עם אחר או
שקשתו הדרוכה תמיד
תירה בנו בשנית
את מתת האהבה.
הקשת שלו בנו ירתה
ולנו אחד בשני להתאהב גרמה
מי חשב מי ידע
שנחווה כזאת אהבה.
חבל כפי שנאמר
אהבה זאת גוועה
וכבתה
מחכה לנשיפת התשוקה ללבותה
ואת ליבנו לשחרר בשנית
לקשת הרגשות האהבה
(היצירה נכתבה עם ידידתי אינה) |
