אני יכולה לעצום עיניים ולשכוח מכל העולם
ריבים, מלחמות יש פה הפגזות עם כולם
רוצה לקום ולברוח, רוצה ללכת ומהכל לשכוח
מה שהיה עם ההיא ומה שהיה עם ההוא
מה קורה עם בכללי ובעיקר מה שקורה עם עצמי
אם רוצים שאלמד, הם רוצים שאבין
אין לי כוח לכלום - רוצה להאמין,
שמחר יהיה טוב יותר, הכל יעבור
והוא יתבגר...
המוות מחכה לי בקצה המנהרה, הוא מחכה שאפול
הוא רוצה שאמות ואצטרף אל השאול.
אני רוצה לנסות וזה פשוט לא יוצא
אני כמעט ונופלת - עומדת על הקצה.
אומרים שחמש יסודות העולם מחזיקים אותנו,
אך אני לא מאמין
הם אומרים שהכל יהיה בסדר... בעצם הם עוזים.
ככל שהזמן עובר, אני פשוט מוותר
אין לי שום ברירה, המוות לא עובר.
ככל שהזמן עובר, אין לי אומץ לוותר
אין לי שום ברירה, אני כבר לא חוזר... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.