אורה בוכה בגלל אמיר.
אמיר זה הבחור הראשון שאורה בוכה בגללו. בטח לא האחרון.
אמיר היה בכיתה ביחד עם אורה הרבה שנים ורק בי"ב, אורה קלטה את
אמיר בזוית עינה הכחולה והבודדה. הוא היה בחור חכם ומצחיק.
נראה טוב.
אמיר הומו. הוא סיפר את זה לאורה באינטרנט בשיחה שיגרתית. אורה
התחילה לבכות. ימים. שבועות. כמה חודשים טובים. אורה כתבה המון
שירים על אמיר, כדי להתגבר עליו. אמיר התרחק בשיטתיות מאורה.
בטח פחד שהיא תטרוף אותו או משהו כזה.
אמא של אורה אמרה לה פעם, שיום יבוא והבחור הראשון שאורה תתאהב
בו, יזרוק אותה בגלל המשקל שלה.
די אירוני, לא?

אורה בוכה בגלל אדי.
אדי היה החבר הראשון של אורה, בכלל לפני שבכתה בגלל אמיר. אורה
מעולם לא אהבה את אדי. אורה לא ידעה איך לאכול את הבחור הזה,
שהיה מוכן להיות שטיח לרגליה, מלבד שלא תנתק איתו את הקשר
ושתמשיך לדבר איתו. גם אחרי שנפרדו.
אורה ניתקה את הקשר עם אדי חודשיים לאחר הגיוס. היא כבר לא
יכלה לראות את פניו. היא מדברת עם אדי. היא מסבירה לאדי. היא
בוכה עם אדי. חבל לה עליו. רע לה בשבילו, אבל גם בגללו.
היא יודעת שאדי אוהב אותה. אפילו שעברה יותר משנה אחרי
שנפרדו.
אורה לא מסוגלת לדבר עם שטיחים.

אורה בוכה בגלל איתי.
כמה שאורה בוכה. המפקד שלה שלח את אורה הביתה לכמה ימים, כדי
שתרגע ותחזור לעצמה.
אורה יצאה עם איתי פעמיים. רק פעמיים. היא נקשרה אליו יותר
מלכל בחור שרק הכירה בזמן כה קצר. הבן זונה היה כריזמטי,
מצחיק. אורה אוהבת בני זונות כריזמטיים מצחיקים.
איתי ניתק את הקשר עם אורה באי מייל. אמר לה שהיא לוחצת עליו
ושהוא לא מעוניין בקשר איתה. איחל לה כל טוב.
ואורה בוכה.
אורה מבינה מה זה להיות שטיח.

עכשיו אורה בוכה בגלל נדב.
בחור מקסים. חכם. מוזר.
מוזר זה טוב לפעמים.
נדב שבר לאורה את הלב בטלפון.
הוא הבטיח שלא ינתק איתה את הקשר ושהיא חשובה לו.
אורה אמרה לנדב שקודם יפתור את הבעיות שלו ואחרי זה הם כבר
יפתרו את הבעיות ביניהם. נשמע טוב, לא?
עמוק בפנים, אורה מאחלת לו שיתבגר כבר.
לא בשבילה. בשבילו.
אורה בכתה כל הלילה בגלל נדב. וכל היום שאחריו.

ונדב עוד לא התקשר.

לאורה נמאס להיות שטיח.