שיר זה לא טוב במיוחד
אבל שיר זה לא מזיז לאף אחד...

כותב על אהבות שחוויתי.
כותב על דברים שראיתי.
כותב על שכחה, עצב וסוגים שונים של ריקבון.
כותב על החברה עצמה, וכותב על ילד חסר כישרון.
כותב על הא וכותב גם על דא.
כותב על כל מה שיוצא, גם אם זה בלה בלה בלה.

ולאיש לא אכפת.
ואיש גם לא מסתכל.
ומרוב שלא ישימו לב, ביצירה זו אני גם יכול לקלל.

אוכל לכתוב על נטיות התאבדות.
אוכל לכתוב על כל חומר מדכא, ועל כל שטות.

ובסופו של דבר אני כותב לעצמי.
ובסופו של דבר זה השיר שלי.
אז מה אוכל לכתוב לעצמי?
מה עוד אוכל לומר?

השיר הזה שלי, בלי שום קונספט מסויים...
בלי שום רגש,
סתם עוד יצירה שיצאה לעולם...