|
תמיד חשתי
שאת תהיי יוליה שלי
בשנים הקודרות
ידעתי שכך יהיה
אך בתסריט שונה
הזמנים אחרים
לא עוד פגיונות
באותו ערב
לא אמרת מילה
בחשכה נשקת שפתיי
פעם אחת
מהססת
הפחת בי אומץ
החזרתי לך שתיים
נפל הפור
במדבר
חלומותיי הפכו למציאות
גם מרחקים
לא יכולים לאהבה
ימינו
לילותינו
מוכיחים
זו תקופת אביב
מאי נצחי
כך הבטחנו זה לזה
|
|
|
מעניין מי הביא
לעולם את כל
הדימויים האלה
מעולם הבניין?
"ראש של בלטה"
"אני בצבע של
הקיר"
"אני חיורת כמו
סיד"
ולמה תמיד
אומרים לי את
כולם..זה בגלל
שאבא שלי קבלן
או כי אני
אשכנזיה?
אשכנזיה שאבא
שלה קבלן תוהה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.