מוקדש ל"סוכריה לצה"לית"


שניה לפני שאת עוזבת לארץ זרה,
מבקש ממך אם אפשר רגע אחד של הקשבה.

אל תהפכי לי לשקיעה,
שגומעת על פני הים,
אחרי יום ארוך של ציפיה,
בו בחוזקה ליבי פעם,

זה ימים שיחלתי לבריחה,
אך את זרעת סביבי פריחה.

הרי את לי סוכריה צה"לית,
ומטפס אלייך כי לשם אין מעלית.
מחפש במעשים שלי תכלית,
זהו, פשוט את סוג של תגלית.  

ופצפונית לשלי קטנה,
להגיגים שלך ליבי תוגה.
לשמחה הגדולה,
לעצבות הנפיצה,

על נא בבקשה מלהיות לי לשחמט,
היי פשוט כמו שאת,
נפלאה ונהדרת ושמה עינת.

ואוסיף בחריזה בבקשה למחילה,
סוכריה שלי קטנה, סליחה.