ראיין דיניול גווילים / בלדה לשחר |
בדירה אפלולית בפינת קינג ג'ורג',
לא שערתי שמרחב בדידותי כבר הוגדר
בדקות בו חפנתי עורך הזהוב.
ואם הייתה מופיעה אזהרה משמים
תרועות חצוצרה, רעמים וברקים,
האם הייתי נמנע מנשיקת השפתיים
מתחושת אבריך רטובים ורכים?
רגלך ברגלי וחיכוך קורקבן,
נשימות איטיות מתגשמות לחיוך,
לחי נפסקת בצבעי דובדבן
מעט קט אהובי לתחושת הזיכוך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|