טלורה קור / מרפא ולא מרפה |
הלב מתמלא, הכלום מתפנה
אל המקום החשוך בעולם
ואני כבר לא שם, לא שם
הדרך מתרחבת, מתקצרת
והרבה, הרבה פחות כואבת
הדמיון חוגג חגיגה לא שפויה
מרפא ולא מרפה
סוחב אותי וגורם לי לראות, להזות אותך
מחזיק אותי
מרפא ולא מרפה
איך פתאום כל הטינופת נמסה
מגלה מתחתיה, מחביאה מתחתיה,
עולם כל כך שונה, עולם שלנו ורק שלנו
מרפא ולא מרפה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|