אפלולית מוארת / טביעה |
חוצות מרחבים סגורים
מרחפות כפרפרי חופש,
אתה טובע אליי
טביעות מפוארות של אהבה.
בריקוד הגל
רוך מסתחרר.
אני עוטפת אותך
בעלי אהבה שושניים,
פורחים במעמקי נשמתי בכמיהות שיכורות.
נימי זהב
משתרגים, מלפפים אותנו בחסד מתוק.
במשכנות הזמן האבוד
אנו נעים בנגינת כמיהה,
ידינו אוחזות בחלום מתוק
עוד רגע, עוד שנייה
עוד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|