|
יצירה אנושית היא בת-אלמוות
ואילו האדם איננו אלא בן-תמותה
אני צועד לי בגיא צלמוות
מזמזם מנגינה בשפה רהוטה
ואין איש יודע מלבד היושב במרומים
מתי הסוף כבר יגיע ואעלה לעננים
ואין איש שיזכור מי אני אחר-כך
הזכר היחיד ממני יהיה עוד דף מלוכלך
ומה שיהיה כתוב שם בדף
יזכה לפתע בתהילת עולמים
בספר שירה מהודר יונח על המדף
ואני אשכח במרומים
|
|
|
אז אמרתי
לה-וואללה את,
כבר עשרים שנה
אני גנן ועוד לא
ראיתי פרח יפה
כמוך
אז היא ענתה לי
-
וואללה כבר
שלושים שנה אני
מחרבנת ועוד לא
ראיתי חרא כמוך!
מיומנו
של ערס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.