בתוכה כל העולם,
בשלמותו בה נח,
האוויר וגם הים,
כל אלו מבט עיניה שח.

ואם תרצה וגם אם לא,
היא חסרת כל פגם,
התגלמות הטוהר ממש פה,
וזאת הבנת כשלמראה לבך פעם.

היא מעל כולנו,
האדם והחיה,
היא שולטת בליבינו,
כמו אלת האהבה.

גם צער גם עונג,
הכל היא מביאה,
הכל מגע ידע מוזג
לתוך לבך ונפשך.

ואתה תוהה בבלבול ובמבוכה,
הכיצד היא פינוק וגם עינוי?
אך הנה לך ההוכחה,
שהרי הדבר גורם צער אך עדיין פיתוי.

והיא כאן, ממש מולך,
כה יפה וכה שלמה,
סביבה בנוי כל עולמך,
את דמך היא מזרימה.

אך אתה מרגיש גלמוד, בודד,
את אהבת לא תקבל,
כי גם אם אותה לבך חומד,
לבה אותך מיד שולל.