התעוררתי בבוקר, הכל נראה מוזר ומטושטש.
תמיד הנחתי שהעיניים הם כמו מסננת, תמיד חשבתי מה יש מעבר
לעיניים. הרי כלב לא מדמיין שהוא יכול לראות צבעים וחתול לא
מדמיין שהוא יכול לראות בתלת מימד, מה אני לא מדמיין? אני מניח
שבכל מקרה לא יהיו לי מילים לתאר את זה. תמיד דמיינתי את זה
כמו איזה מטריקס, רשת תלת מימדית ירוקה, הכל נשלט בעזרת המחשבה
בלבד, חורים שחורים מתעופפים באוויר... אני סקרן.

אהה... שתיתי קפה ועישנתי סיגריה. אני מרגיש את המציאות המדכאת
מחלחלת ונחרכת בחזרה לתוך וורידי.
הרבה דתות, עמים ואנשים חשבו על זה לפני, בטח חלקם גם מצאו
שיטות "לראות מעבר", רוחניות, כימיות או דרכים מדיטטיביות
אחרות.
בכל מקרה את הדרך שלי אני מקווה למצוא לבד, אולי בהשראת
השאמאנים האינדיאנים הקדומים, ישו, LSD, בודהיזם, קבלה וכל דבר
מעניין אחר.