שירי ביאליק / שעת נפש |
קרעים. קרעים נפרמים בשמיים.
צבעי ורוד ותכלת, צובעים גם את עיני.
ראיתי אותך בעבר, צחוק מוכר... אך איני מרבה לצחוק עם אחרים.
כמיהה לנגיעה, לקרב את הרחוק, מסיטה את תשומת לבי מן המטרה.
למצוא נושא דבר, שיודע צדק,
ולא בן-אדם שאינו יודע דבר.
רבים הם הלילות שיצאתי לשוטט.
והעליתי בחכתי, מהות של ריק.
ועכשיו כבר מאוחר ואין איש לצדי שישלח ברכה חמה ליום המחר...
הטענה הרווחת היא, שאלו דמעות של מלאכים,
אך בהופיען של טיפות ראשונות, איני יכולה שלא לחשוב עליך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|